רקע המקרה: הלקוחה יצאה מביתה בשעות הבוקר כדי ללוות את בתה לגן הילדים, בדרכה הקבועה אל מקום עבודתה. ביציאתה ממתחם הגן, נתקלה הלקוחה במפגע בטיחותי שהושאר במקום, החליקה ונחבלה באורח קשה בידה. פציעה זו גרמה לה למגבלות תפקודיות קשות ולתקופת החלמה ממושכת. על פי חוק הביטוח הלאומי, פגיעה המתרחשת בדרך מהבית לעבודה (לרבות עצירה שגרתית וקצרה לצורך ליווי ילד למסגרת חינוכית) מוגדרת כתאונת עבודה לכל דבר ועניין.
ההליך המשפטי: משרדנו הגיש עבור הלקוחה תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקביעת דרגת נכות מול המוסד לביטוח לאומי. לאורך ההליך, פעלנו למיצוי זכויותיה הרפואיות והכלכליות באופן מקיף. כשלב ראשון, הצלחנו להשיג עבורה הכרה בנכויות זמניות לתקופה ממושכת של למעלה משנה. הכרה זו זיכתה אותה בתגמולים חודשיים שוטפים מהמל"ל, אשר העניקו לה רשת ביטחון כלכלית חיונית ושקט תעשייתי בזמן שהתרכזה בטיפולים ובשיקום ידה.
התוצאה: בשלב הסיכום של ההליך הרפואי והמשפטי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, התקבלה עמדתנו במלואה לגבי חומרת הפגיעה והשפעתה על כושר עבודתה. ללקוחה נקבעה דרגת נכות יציבה וקבועה בשיעור של 14.5%. כפועל יוצא מקביעה זו, נפסק לזכותה מענק נכות חד-פעמי בסכום משמעותי של 168,000 ש"ח – סכום שהצטרף לקצבאות שקיבלה לאורך שנת השיקום והבטיח פיצוי הולם על הנזק שנגרם לה